חברים,
מי שעוקב אחרי יודע שיש לי אמון קטן מאוד בשוק התעסוקה כמו שהכרנו אותו בעשורים הקודמים.
הביטחון התעסוקתי כמעט ונמחק.
הפנסיה הולכת ונשחקת.
היכולת להצליח ולהינות מהפירות של ההשקעה בתפקיד שבו אנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה, כמעט ולא קיימת.
מעט מאוד ארגונים שאני מכירה נזהרים בכבודו של העובד.
מעט מאוד ארגונים שאני מכירה מתגמלים היטב את עובדיהם. גם בשכר וגם בסוציאליות.
האפשרויות לקידום נמוכות מאוד.
אפילו בתפקידים בכירים קשה להתקדם. תחשבו על זה לרגע, גם לסמנכ"ל השיווק הכי מבריק או לסמנכל הפיתוח הכי מוצלח אין יותר מדי לאן להתקדם. הוא יכול לשהות בתפקיד כמה שנים. לחפש ארגון גדול יותר אבל בינינו צפוף לו הרבה יותר מאשר לאחרון המהנדסים ויש לו הרבה יותר מה להפסיד.
שוק התעסוקה המסורתי שבו יש שכירים שעובדים באירגון לאורך זמן, הולך ונעלם. גם בהי טק וגם מחוצה לו.
נכון שאירגונים עדיין מחפשים עובדים אבל הם לא באמת רוצים לקחת אחריות. רואים את זה ברצון להוריד את השכר. רואים את זה ברצון לקצץ בסוציאליות. רואים את זה ברצון לשכור פרילאנסרים במקרה הטוב ועובדי קבלן במקרה הפחות טוב. הרבה אירגונים מעדיפים שלא לשכור עובדים קבועים ובטח לא לתת "קביעות.
אני מאמינה ששוק התעסוקה כמו שהיה קיים פה בעשורים האחרונים איננו עוד. הסיבות פחות מעניינות אותי.
לא מעניין אותי אם זה קשור לממשלה.
לא מעניין אותי אם זה קשור לגודל הזעיר של השוק בארצינו הקטנטונת.
לא מעניין אותי אם זה קשור לתהליכים עולמיים.
לא מעניין אותי אם זה קשור לאופן שבו האינטרנט והרשתות החברתיות פותחים כל כך הרבה אפשרויות.
לא מעניין אותי אם זה קשור לתיפקוד האינטרסנטי של הממשלה ולכלכלה הבלתי מאוזנת.
אני סבורה שהשיטה פשוט כבר לא עובדת.
והתוצאה היא שאין יציבות. אין תגמול. אין סיפוק ויש פחד. פחד משינויים ארגוניים. פחד להישאר בלי מקור הכנסה. פחד לאבד את היציבות הכלכלית.
ומה עם ההי טק?
ההי טק הוא ראי המגמה.
לפני עשור או שניים, הסטארטאפים היו מאוד טכנולוגים ודרשו הרבה מאוד עבודת פיתוח. ולכן המעסיקים נזקקו לעובדים ולכם הם שמרו עליהם היטב ותיגמלו אותם כנדרש.
היום הסטארטאפים הרבה יותר אפליקטיבים. ומכיוון שהרבה יותר קל לפתח אפליקציות. זמן הפיתוח הולך וקטן. הרבה סטארטאפים בכלל מפתחים "בחוץ" באמצעות פרילאנסרים או חברות פיתוח אי שם בהודו. לסטארטאפים מבוססי האפליקציות, הרבה יותר קשה ליצר הכנסות.
אז אם פעם נדרש הרבה פיתוח שדרש מהמעסיק ליצור יציבות תעסוקתית והיו גם שאריות של סוציאליזם במערכת שגרמו למעסיקים לחשוב שלעובד קבוע לאורך זמן יש יתרון.
היום יש מעט מאוד תלות בין המעסיק למועסק. ולכן נוצרת קלות בלתי נסבלת של החלפת עובדים והיציבות והנאמנות לעובד כמעט לא קיימים.
"חוזים אישיים" הם הדרך של המעסיק להגיד לעובד "אתה עובד פה החודש. ליותר מזה אני לא מתחייב. פעם היתה פרמיה על ההתחייבות קצרת המועד הזו. היום – הפרמיה הזו הולכת ונשחקת.
אני בכוונה מדגישה פה את הנאמנות של המעסיק לעובד ולא את הנאמנות של העובד למעסיק.
כי הנאמנות של המעביד לעובד, היא האלמנט שטורף את כל הקלפים.
כי עובד שעבר "שינויים ארגוניים" ופיטורים, נאלץ להתחיל מהתחלה פעם או פעמיים או שלוש, עובד שעבר את זה, הבין שהמעסיק לא נאמן, והבין שאין שום ערך בלהישאר נאמן לארגון עסקי כלשהו. עובד כזה לא קונה יותר את "אנחנו משפחה" שחברות ההי טק מתאמצות כל כך לשדר.
במציאות כזו, יש דבר אחד שאפשר לעשות והוא ליצר לעצמנו עסק משגשג בתור תעודת הביטוח ליציבות התעסוקתית הלא קיימת.
אז אני מאמינה שקצת כמו שטום פיטרס כתב, כבר לפני שני עשורים, כל אחד מאיתנו הוא עסק בפני עצמו.
והיות וכך, אני מאמינה שאין יותר טעם שנסתיר את זה וננסה להיות שכירים.
יש הרבה טעם להקים לעצמנו עסק אמיתי ומשגשג.
וכדי לעשות את זה ולהצליח יש צורך בידע. וכאן מגיע המקום שלי.
אני שמתי לי למטרה להביא לכל אחד שרוצה את הידע.
שיאפשר לו להקים לעצמו עסק משגשג ללא סיכון.
כי כשיוצאים לבד לדרך, יש נטייה ליפול לתוך בורות. אבל כשעושים את זה באופן מושכל, יש סיכוי עצום להצלחה.
וכדי שתדעו שזה אפשרי וכדי שתקבלו מושג איך אני מציעה לעשות את התהליך הזה,
העליתי על הכתב את מפת הדרכים שלי ליציאה מחושבת מההי טק.
מפת הדרכים אומנם כתוב לאנשי הי טק, בשפה של הי טק
אבל היא נכונה לכל אחד ואחת מאיתנו.
יש אמרה נפלאה שמי שלא עושה את הצעד הראשון, אף פעם לא יעשה את הצעד השני.
אני מזמינה אתכם לעשות את הצעד הראשון ולהוריד את מפת הדרכים שלי ליציאה מחושבת מההי טק.
אני מזמינה אתכם לקרוא ולהתחיל לחשוב איך להפסיק לאחוז בכסא,
איך להפסיק להתפשר על מה שנותן לכם סיפוק.
אני מזמינה אתכם לעשות את הצעד הראשון. להתחיל לפעול.
להתחיל לפעול לקראת עסק משגשג משלכם.
כן. אני מאמינה שאפשר ליצור עתיד כלכלי יציב מחוץ להי טק.
כן, אני מאמינה שאפשר לעשות את זה בלי לסכן את מקום העבודה.
ואני מזמינה אתכם לקרוא את האני מאמין שלי במפת הדרכים ליציאה מחושבת מההי טק.
אני מזמינה אתכם לקרוא, לפתוח את הראש ולהתחיל לחשוב.
כי בינינו, אם לא תעשו דבר בנדון, איפה תהיו בעוד חמש שנים?
