כל פעם שאני נתקלת בקורות חיים ובכלל בסיפורי קריירה של אנשים שעברו את גיל 45 אני נפעמת מכמות הניסיון שיושבת שמה.
אני קוראת ובטוחה שאף אחד לא ממש יכול להבין מה לעשות איתם במרבית האירגונים,
כי כל אחד הוא אוצר בלום של ידע ויכולות ורצון.
ודווקא הידע הזה מבלבל.
גם אותנו וגם את מי שצריך אותנו.
ולפעמים אנחנו לא רוצים לוותר על שום דבר
והתוצאה היא שבדיוק בגלל זה אנחנו נתקעים.
מוזמנים לקרוא עוד על הנושא הזה
בפוסט המלא שפירסמתי בלינקדאין.