כבר שבוע שאני לא עובדת כמעט בעסק שלי. אני יודעת שהוא מחכה לי בסבלנות אבל אני לא.
השבוע אני עסוקה בלעזור לאמא שלי למצוא מטפלת וזה לא משאיר לי מקום בנפש לעסוק בעסק שלי.
בהתחלה ניסיתי ללחוץ ולדחוק אבל הבנתי שאני לא פה ולא שם. הבנתי שהגיעו מים עד נפש ואם אני לא אתגייס כל כולי לטפל בעניין הזה, כנראה שהוא לא יפתר מעצמו.
אז שמתי הכל הצידה והתחלתי לעשו את מה שצריך.
להרים טלפונים. לחפש. לנסות. לבדוק. לדבר.
להסיע. להחזיר.
ופתאום יש אופטימיות ויש אפשרויות,
ומצד שני העסק שלי עומד לו לבדו ומתחיל לקרוא לי חזרה.
ואני יודעת שאם לא אכין את החודש הבא ואת החודש שאחריו,
אף אחד לא יעשה את זה במקומי.
יש משהו בלהיות עצמאי שאין מנהל שיגיד לך מה לעשות. ויש לך חופש לצאת ולהיכנס,
אבל אתה זה שיודע מה יקרה ומה לא.
יש עסקים שתלויים ישירות בעבודה של בעל העסק.
ויש עסקים שתויים פחות ויש עסקים שכולנו חולמים עליהם – שלא תלויים בכלל בעבודה של בעל העסק.
ההמלצה החמה שלי היא לבדוק כמה העסק שלכם תלוי בכם ולגלות איפה אתם יכולים לשחרר.
יאללה, עוד כמה ימים וחוזרת לעבוד.
ולמי שעדיין לא הוריד – קישור ל 15 מפתחות להצלחה עסקית. מדריך חובה במתנה לכל בעל עסק. מדריך שלוקח אותך דרך 15 השאלות שחשוב שתשאל את עצמך בעסק.
להשתמע,
אפרת רמתי, ליווי להצלחה עסקית
נ.ב. ואם יש לכם אמא שזקוקה למטפלת
אני מחזקת את ידיכם. היום זה לא ממש פשוט למצוא, ביחוד אם יש לכם אמא דעתנית ואינטיליגנטית כמו שלי
שמחפשת מישהו שיטפל בה מתוך אהבה ובכבוד. .
מעורר מחשבות נוגות על השאלה מי יטפל בנו יום אחד כשנצטרך?